Thursday
After we were finally done packing and weighing his luggage / people started arriving / as is our family custom / to say goodbye / and wish my son for the summer / a safe trip back to Canada
אני מכאן יכולה לחוש את המועקה של הפרידה, רואים אותה בתמונות
ReplyDeleteכל פעם שאני באה לארץ, עוד לפני שהמראתי מקנדה ,אני כבר חרדה לפרידה של החזרה ואין לזה חיסון
זה נרגע טיפל'ה כשמגיעים ליעד ועושים את שיחת הטלפון הראשונה
יללה,אני הבאה בתור עוד כמה חודשים
נשיקות אהובים שלי
עם כל ההתרגשות פיספסתי את הנעליים שלך, מדליקות!!! תוסיפי לקונטיינר
ReplyDeleteולי מהמרחק זה מביאת את הדמעות האלה. למה לעזזל אנחנו צריכים להיות מפוזרים כך על פני הגלובוס. כפר גלובלי, אבל חיבוקים זה חיבוקים, ושום סקייפ לא יחליף זאת. וטליה, את היית אמא לקיץ אחד הכי הכי.
ReplyDeleteכמה מרגש!!!! נסיעה טובה ושתגיע בשלום לאמא אנונימוס !וכמובן לא נשכח שנת לימודים פורייה
ReplyDeleteוכמובן , כמעט שכחנו : צל"ש לדודה טליה
ReplyDeleteנכון, צל"ש אמיתי וגדול למשהיא שמתיימרת לא לבשל ומקבלת נטול גלוטן לחודשיים:) אז הרבה תודות,אבל את זה כבר אומר ואדגים מעבר לבלוג- לא כולם חייבים לראות את מידת החנופה שאני הולכת להפגין
ReplyDeleteובינתיים בקצה השני של הכדור, יש משהיא שכבר הכינה כל מיני גודיז ללא גלוטן וכבר יורדת שוב למטה ,כי התנור מצלצל להזכיר לי לטפל בעוד איזה פינוק לבן שחוזר
באמת תודה טליה, אוהבת אותך מאוד
אפשר להיות בן שלך? גם לקבל דודה כזו וגם להתפנק חודשיים....וגם אמא מפרגנת...וואי וואי...מעניין מה יש לטל להגיד בנושא ...איפו היא היתה חודשיים...סתם נראה לי שפתחתי תיבה...
Deleteהיום 31.08 הוא יום הבלוג הבן לאומי. (נדמה לי שזו מסורת שהתחילה לפני שמונה שנים ב"תפוז") ביום זה נהוג להמליץ על 5 בלוגים פחות מוכרים. המלצתי על שלך... קבלי
ReplyDeleteקישור: http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2376988
לא ידעתי שקיים דבר כזה, אבל היום נזכרתי להפנות חברה מאוד קרובה אלי שגם מכירה את כל המשפחה שלי עוד מתקופת צרפת ומשום מה שכחתי לעדכן אותה, אז רגע לפני שנגמר הבלוג של השנה הזו ומתחיל הבלוג של השנה הבאה:) עידכנתי אותה
ReplyDelete