רונה- לא בטוחה שמשהוא אוהב את זה אבל הצד החיובי של הספור- אני עוד מעט אחבק אותו,דרך התמונות זה כבר נראה מוחשי יותר לא יכולה לחכות כבר שבתשלום ושוב תודה טתושקה ורוני איך הבנים נפרדו?
אני לא מבינה למה אני דומעת כל כך. יש לי פשוט שריטה עם הפרידות האלו כשאני בשדה התעופה ורואה שנשים נפרדים זה מזה (אנשים שאני לא מכירה!!!) אני ישר מתחילה לדמוע מהתרגשות. זה מאוד מביך, רבותי. פשוט סוג של מציצנות ריגשית
סליחה, אבל אין תיעוד על ההגעה לוונקובר, זה התרחש באופן מאוד אינטימי- אמא והבן, כי האבא בהפלגה והאחות ביום הולדת עד מחר- יובל חזר והעולם כמנהגו נוהג ומסתובב:) והוא........אכל ו....התיישב על הפייסבוק- אני עוד יותר מבינה למה אני לא רוצה את הדבר הזה עבורי, מסתפקת בבלוג של טליה:) לעידכונים וחדשות
Friday
... שונאת פרידות
ReplyDelete(((((חיבוק)))))
רונה- לא בטוחה שמשהוא אוהב את זה
ReplyDeleteאבל הצד החיובי של הספור- אני עוד מעט אחבק אותו,דרך התמונות זה כבר נראה מוחשי יותר
לא יכולה לחכות כבר
שבתשלום ושוב תודה טתושקה ורוני
איך הבנים נפרדו?
זהו - יובל שלח לי טקסט מטורונטו- הוא עלה לטיסת המשך
ReplyDeleteעכשיו אני סופרת את הדקות.............
אני לא מבינה למה אני דומעת כל כך. יש לי פשוט שריטה עם הפרידות האלו
ReplyDeleteכשאני בשדה התעופה ורואה שנשים נפרדים זה מזה (אנשים שאני לא מכירה!!!) אני ישר מתחילה לדמוע מהתרגשות. זה מאוד מביך, רבותי. פשוט סוג של מציצנות ריגשית
כן כן , ואם כבר עוסקים במציצנות ....נו ...צריכות עדכון+תמונות על ההגעה לוונקובר...החיבוקים והנשיקות...
ReplyDeleteנראה לי שטליה כבר מחפשת פרוייקט תעסוקתי חדש...בהצלחה!
סליחה, אבל אין תיעוד על ההגעה לוונקובר, זה התרחש באופן מאוד אינטימי- אמא והבן, כי האבא בהפלגה והאחות ביום הולדת עד מחר- יובל חזר והעולם כמנהגו נוהג ומסתובב:) והוא........אכל ו....התיישב על הפייסבוק- אני עוד יותר מבינה למה אני לא רוצה את הדבר הזה עבורי, מסתפקת בבלוג של טליה:) לעידכונים וחדשות
ReplyDelete