The glorious sunset / on my way home from visiting my parents / reminded me of our first apartment in Herzliya. / We could look out to the horizon from our balcony and even see the sea. / At sunset my father would invite us to the balcony / to watch him create a sunset for us. / He gestured paintbrush strokes with his hands / a dab of orange here / a dash of yellow there / directing / conducting / the most beautiful sunsets. /
והיום זה מה שאני אומרת לילדים שלי כשיש שקיעה יפה במיוחד ואנחנו גם בחוץ כדי לצפות בה, בפעם הראשונה הם הסתכלו עלי כמו עגלים , עד שהסברתי להם את מקור הבדיחה הפנימית הזו
ReplyDeleteבדרך כלל שקיעות הן דבר מדהים ותמונות של שקיעות הן התגלמות הקיץ', אבל הצלחת לחמוק מהמלכודת הזו,יפה לך:)
הביקורים שלך הפכו לחוויה ,הזדמנות לחגיגה -אינטימית-קולינרית .חבל שאין לנו עוד מרפסת הפונה אל הים...אבל לא חבל שגדלתן וניהייתן כפי שאתן עכשיו : 3 נשים לתפארת, גאוות ההורים,מופת לנכדים ודמויות מקרינות על הסביבה.
ReplyDeleteאז מה אם קצת שיחקתי אלוקים ?
פאפוש
אכן , שקיעות זה דבר מרגש , ואין אחת דומה לשנייה וכל אחת כבודה במקומה- כמו הרבה דברים בחיים.המיוחד עם מוסיפים לזה קצת ים ...וקצת אבא...
ReplyDeleteאיזו שקיעה מדהימה!!! מזכירה לי את קופנגן מ- 97' בא לי אננס
ReplyDelete