"You can’t choose your relatives" / the saying goes. / My spouse's youngest cousin recently became a mother / so today we went to Kibbutz Tzova / on the outskirts of Jerusalem / to meet the new addition to the family. / Though I chose my spouse / I didn't choose his cousin or her three brothers / but I definitely would have. / I'm so glad I "inherited" them. /
זה חלק של המשפחה שאני לא מכירה?
ReplyDeleteבטוח הבלוג הבא יהיה עם החבר מפילדלפיה סביב הבראנץ'-חייב להיות
יפה לך היציאה מחוץ לתחום המחיה הטבעי שלך
אוהבת
אנונימוס ( אגב אני חולה על השם הזה,הוא התחיל בתגובה הראשונה שסתם לא היה לי כוח לרשום את השם שלי,אבל ככל שעובר הזמן,אני מאמצת אותו יותר ויותר -יש תחושה מדומה של רואה ואינו נראה,מקסים
אנונימוס יקירתי ...כל כך מתאים ...איך עד עכשיו לא גילית לי כמה טליה מוכשרת! ויש עוד קטע ,יש לה זיכרון פנומנלי!היא מעלה נשכחות לפרטי פרטים
ReplyDeleteתצליחי בתערוכה...עדיין שם?לא מקנה בך -איזה קור
נשיקות
הזכרון שלה זה דבר חולני, זה כמו אלו ששוכחים להפסיק לגדול וגדלים וגדלים, מין מוטציה שכזו,אז הבלוגרית הזו גם תזכור לכם אם היה כתם על החולצה שלבשתם לפני שלושים שנה במסיבת מזמוזים של ילדי הכיתה, ושאף אחד לא יעשה לי כאן חשבון שעברו יותר משלושים שנים
ReplyDeleteואני רק חייבת לציין שהזכרון הזה של מידע לא שימושי "לכאורה", התגלה כשימושי ביותר במקרים רבים, ואני יכולה להעיד על כך...
ReplyDeleteאנונימוס היקר, אנונימוס הולם אותך מאוד כשם (אני מאמינה שבהלוגפוסט יצרו אותו למענך) וחוצמיזה
ReplyDeleteהפחדת אותי קצת עם הזיכרון של הבלוגרית..זה אומר שאני צריכה לדאוג להחליף בגדים בכל פעם שאנחנו נפגשות? א
מעבר לכך אני מוחה על שהגעתם לירושלים ולא לעמק חפר. אז מה אם אנחנו לא ממש משפחה